הדפסה

מאת נעמי מן

פעם השייכות לקבוצה הייתה קשורה למסמן מסוים כמו אזרחות, לדוגמה. בימינו מה שקובע הוא השייכות לשיח או לנאום מסוים ולכן היא מסובכת יותר. זה מעלה את השאלה לגבי משמעויות, מובנים ואופני ההתענגות של אנשים שבתוך קבוצה מסוימת.
ז'אקס לאקן קרא לזה גזענות בתוך הנאום , שהיא שונה מהגזענות הביולוגית או החברתית והיא אופיינית יותר לזמננו.
בהיסטוריה הגזענות הייתה קשורה לאמונה.
כאשר מדברים על שיח ועל נאומים כדאי לקחת בחשבון שההבנה, משמעה התאמה בין מסמן למסומן, שמקובלת בתוך קהילה מסוימת והיא אינה מתאימה לקהילה אחרת. ההבנה היא עניין קהילתי.
לדוגמה, יש מילים שרק מבינים רופאים או אנשי מדע בתוך נאום אקדמי. אם כך המובן האמיתי של השפה נתמך על ידי שימוש בשפה בתוך השיח המשותף של כל קהילה או חברה.
כדי להבין אחד את השני צריכה להיות צורת חיים משותפת, או עניין משותף.
השיח מטפל באופן בו האדם נהנה, מה טוב לו ומה בלתי נסבל עבורו.
בהיסטוריה יש הרבה דוגמאות של אי הבנות שגרמו לאפליה ולהפרדה בעלות תוצאות קשות מאוד כמו בתקופות של אדונים ומשרתים, לבנים ושחורים, הגטו היהודי, ואזורים כמו china town
בארץ ישנה הפרדה רבה, בין דתיים לחילונים, בין עולים ממדינה זו לאלה ממדינה אחרת, בין אלה שנולדו פה לאלה שעלו ארצה, בין יהודים וערבים, עובדים מקומיים וזרים ועוד. אפשר להוסיף לרשימה זו את אלה שסובלים מאפליה המבוססת על הבדלי התענגות כמו הקהילה הומו-לסבית.
הכרה בקהיליות שונות אלה כוללת גם את ה"מובנים המיוחדים" שבשיח של קהילה זו או אחרת. כלומר האופן המיוחד של השפה.
המובנים האלה הופכים אחר כך ל"סמל" של הקהילה וגורמים לתחושה של אחווה.
בין הקהילות השונות לא בונים נאום משותף. אך יחד עם זאת יש אפשרות של הדברות. התוצאה של הידברות גורמת להכרת השונות ולהנמכת האלימות.
הפסיכואנליזה מבינה שהדרך העוברת בהדברות מאפשרת לכל סובייקט להחליט מה יקבל שם ,)nominate( ומה לא על פי השימוש בשפה בכל קהילה.
על מנת לגרום מצב של הדברות עלינו לדאוג שבתוך הזהות החברתית, המקום של האפליה וההפרדה, יישאר ריק כדי לתת מקום להבדלים שבין כל אחד ואחד.
כאשר מתייחסים להבדלים שבין סובייקט אחד לסובייקט אחר, התוצאה נוגדת את האלימות.
כך ניתן ליצור בין הקהילות שיח והדברות במקום ה"שקט" שקודם לכן גרם לאלימות הדדית.
בשיח החדש אפשר למצוא את המונחים החשובים הקיימים בשיח הפנימי של כל קהילה וכך האנשים בקהילות השונות יוכלו לקבל את השונות ביניהם ויחיו בשלום.


ביבליוגרפיה:
אריק לורן, הרצאה במוסד של השדה הפרוידיאני, ברצלונה 27-7-1998.
אנה רות נאחלס, הגלובליצציה והילד, הפרדה ואלימות. בוליביה 2000.
מאוריסיו טארב. ההיזדהות לקבוצה או לומר את הבילתי ניסבל. חוברת מספר 66
El Caldero de la Escuela, 1999.

תשלום עבור פניה לטיפול

Nefeshnet Payment
Name:
Email:
alt
| + - | RTL - LTR

All photos credit to ImageBase

Contact Nefeshnet: (972) 050-5629799

Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.