הדפסה

"מדברים מהבטן"

הכותבת: פטריסיה מן-בוטבול

פסיכולוגית רפואית

המרכז הרפואי קפלן

 

"פעם כשהייתי קטן הייתי פוחד מהשירותים ומהחושך שם למטה. הייתי חושב שיש שם מכשפות וכאלה, היום כשאני מרגיש שאני צריך לשירותים, הרגליים לא נותנות לי ללכת לשם". כך הסביר לי אריאל, בן התשע בפגישתנו הראשונה. אריאל סובל מעצירות ואנקופרזיס מגיל חמש והופנה אלי לטיפול במסגרת עבודתי ביחידה הגסטרואנטרולוגית ילדים ונוער בבי"ח "קפלן".

ילדים רבים, כמו אריאל, הסובלים מהפרעות או מחלות המערבות את מערכת העיכול מקבלים מענה בלתי מספק ממערכות התמיכה בקהילה וזקוקים למענה המותאם לקשייהם הייחודיים וכולל התייחסות אל הגוף והנפש יחדיו. שיתוף הפעולה בין השירות הפסיכולוגי והיחידה הגסטרואנטרולוגית ילדים ונוער נובע מתוך ההבנה כי התייחסות ודאגה לצרכים הרגשיים של הילדים ובני משפחותיהם בהקשר מערכתי ועל פי המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (Engel, 1977),יביאו לשיפור בהתמודדות שלהם עם מצבים גסטרואנטרולוגים שונים.

 

 

 

הגישה המערכתית רואה את הילד בהקשר חברתי מערכתי רחב הכולל את המשפחה וסביבתו החברתית, כמו בית הספר וגורמים נוספים בקהילה וכן את סביבתו הטיפולית בבית החולים.היחידה הגסטרונאטרולוגית ילדים ונוער כוללת מרפאה ואשפוז יום ואני כפסיכולוגית רפואית נמצאת בקשר רציף עם מנהלת היחידה ד"ר מיכל קורי ושאר אנשי הצוות ובתוכם אחיות, עובדת סוציאלית, דיאטנית וצוות המרכז החינוכי.

המקרים המופנים להתערבות פסיכולוגית מגוונים ונחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: הפרעות פונקציונאליות הכוללות- הפרעות אכילה, בעיות הזנה או הפרעות הפרשה - כמו עצירות או אנקופרזיס. אחרים מופנים עקב כאבי בטן בלתי מוסברים, אשר לאחר תהליך ההערכה וההתערבות נמצא כי יכולים לנבוע ממצבים רגשיים שונים כמו, חרדת נטישה, חרדה חברתית,school phobia  או חרדת מבחנים. קבוצה משמעותית נוספת המופנית היא חולי מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory Bowel Disease=IBD)ובני משפחותיהם וכן הסובלים ממחלותכרוניות נוספות כגון: צליאק. בקבוצה אחרונה זו התערבות נדרשת בעיקר כאשר עולים קשיים בקבלת המחלה והתמודדות עמה, קשיים בהיענות לטיפול או קשיים סביב הקשר עם הצוות המטפל.

ההתערבות הפסיכולוגית באה לידי ביטוי באופן שונה בשלב האבחון, הטיפול והמעקב, בהתאם למצבים הרפואיים השונים. למשל, סביב אבחון IBDהטיפול הפסיכולוגי נועד בעיקרו לסייע לילד ולמשפחתו להתמודד עם המצב הבריאותי-פיזי החדש, לסייע בגיוס משאבים פנימיים וחיצוניים ולעודד במידת האפשר התפתחות וצמיחה אישית. ואילו באנקופרזיס או בכאבי בטן ללא ממצא רפואי, עבודתי בשלב הראשוני תהיה בעיקר סביב לקיחת אנמנזה מקיפה וניסיון לאתר את הגורמים הרגשיים שתורמים למצב, בכדי לבנות תוכנית טיפולית מתאימה. הסטינג של ההתערבות משתנה בהתאם לנסיבות המקרה וסיבת ההפנייה כאשר המפגש הטיפולי יכול להערך במיטת הילד במחלקת האישפוז, באחד מחדרי המרפאה הגסטרואנטרולוגית או בחדר הטיפולים בשירות הפסיכולוגי הנמצא בסמוך למרפאה.

הטיפול המוצע משלב התערבויות המקובלות בפסיכולוגיה הרפואית והוא כולל גישות דינאמיות, אקזיסטנציאליסטיות, אינטר-פרסונאליות, נרטיביות וקוגניטיביות- התנהגותיות.  בנוסף, מתבצעת גם התערבות מניעתית ופסיכו-חינוכית כגון, שינוי התנהגות בריאותית (למשל, בעת שינוי תזונתי במחלות IBD וצליאק), התערבות במשבר סביב אבחנה או מצבים רפואיים אקוטיים (הכוללת תכניות לניהול דחק, וטכניקות פסיכופזיולוגיות כמו הרפיה ודמיון מודרך), הכנה לניתוחים ופרוצדורות רפואיות (לפני בדיקות חודרניות ותהליך ניתוחי), התערבויות בזמן אשפוז (הערכה ותמיכה של חולי קרוהן וקוליטיס). במסגרת עבודתי נערכת – Consultation-liaison  (פגישת ייעוץ משותפת לפסיכולוג הרפואי, הרופא והמטופל) וכן ישיבות צוות משותפות קבועות ומפגשים עם אנשי הצוות הרפואי (על רקע קשיים אישיים או מערכתיים העולים בעבודה המשותפת).

קבוצת חולים גדולה עמה אני באה במגע בעבודתי ואשר דורשת פעמים רבות גם התערבות מתמשכת וסביב מצבים רפואיים מורכבים יותר היא חולי IBD. מחלות מעי דלקתיות (IBD) נגרמות כתוצאה מדלקת כרונית באזורים שונים של המעי. הן כוללות שתי מחלות עיקריות: מחלת קרוהן (Crohn's disease) ודלקת כיבית של המעי הגס (Ulcerative Colitis), אשר נבדלות בעיקר במיקום המחלה במערכת העיכול. הסיבה לפריצת IBD אינה ידועה, אך ידוע כי המחלה היא רב-גורמית, כלומר שגורמים רבים תורמים לפריצתה, כולל גורמים גנטיים, מזהמים, אימונולוגיים, תזונתיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. ל- IBD מהלך בלתי צפוי ותדירות התפרצויותיה שונה מחולה לחולה. המחלה מתאפיינת בדרך כלל באירועים חוזרים של שלשולים, כאבי בטן, חוסר תיאבון, עייפות, חולשה, חום וירידה משקל.

ילדים ובני נוער החולים ב IBD, נדרשים להתמודד עם ההשלכות הבריאותיות, ההתנהגותיות והרגשיות של המחלה. הטיפול הרפואי דורש ביקורים תכופים במרפאות ובבתי חולים, בדיקות גופניות תקופתיות, בדיקות דם, נטילת תרופות ושינויים באורחות חיים. כל זאת תוך כדי שהם ממשיכים להתמודד עם מסלול החיים הנורמטיבי התואם את גילם, כמו: לימודים, קשרים חברתיים, פעילות פנאי, התבגרות ועוד.

מחלת IBD טומנת בחובה השפעות התנהגותיות, חברתיות ורגשיות נרחבות שעלולות לפגוע ברווחה הפסיכולוגית של החולים. במקרים רבים מכתיבה המחלה מידה מסוימת של תלות במבוגרים. הורים מוצאים עצמם מעורבים בתפקוד הבסיסי ביותר של ילדם בתקופה בה הוא מכוון לפתח עצמאות, השתחררות מתכתיבי המבוגרים ובנייה של תחושה של יכולת עצמית. פיתוח העצמאות עלול להתעכב עקב מאמצי ההסתגלות למחלה, אובדן הביטחון בתפקוד האישי והגופני, וההישענות על ההורים בחיפוש אחר  תמיכה וביטחון . הגבלה על חופש הפעולה בתקופה זו עקב המחלה אף היא עלולה לגרום  למצוקה רבה ותלות בטיפול הרפואי ומתנגשת ברצון לאוטונומיה, ובשאיפה להיות כמו כולם. אצל ילדים ומתבגרים שינוי בתפקוד הגופני עלול להוביל לתחושת חריגות, בושה, דאגה להופעתם החיצונית ולעיסוק במגוון שאלות, כגון: ה"אם אני נורמלי?", "כיצד אתפקד בקשר אינטימי"? "האם אוכל להתגייס לצבא"? ועוד.

מחקרים עדכניים מראים כי ישנה השפעה הדדית בין רווחתם הפסיכולוגית של חולי IBD, לבין מהלך המחלה ודרכי ההתמודדות עמה וכי שיתוף ותמיכה של קבוצת חולים נותנת תחושה של שותפות גורל ומגבירה את יכולת ההתמודדות עם המחלה.

בהמשך להבנה זו ומעבר להתערבויות הפסיכולוגיות הפרטניות עם חולי IBD קיימנו השנה, לראשונה במרכז הרפואי קפלן, סדנא חווייתית למתבגרים עם מחלות מעי דלקתיות ולהוריהם שכותרתה: כל מה שרצית לשאול על מחלות מעי דלקתיות ולא העזת לשאול. הסדנא היתה יוזמה משותפת של השירות הפסיכולוגי והמרפאה הגסטרואנטרולוגית ילדים ונוער ומטרתה היתה הכרות בין קהילית המתבגרים והוריהם ופעילות קבוצתית חוויתית אשר אפשרה ביטוי רגשי סביב ההתמודדות עם המחלה. את הסדנא פתחנו בהרצאה של ד"ר מיכל קורי, מנהלת היחידה הגסטרואנטרולוגית ילדים ונוער, שכללה מידע מקיף לגבי המחלה, ההבדל בין קרוהון לקוליטיס, הגורמים למחלה, תסמינים, דרכי טיפול וכן התייחסות להיבטים רגשיים הקשורים להתלקחות המחלה והשלכותיה. בחלק השני של הסדנא התחלקו המשתתפים לעבודה בקבוצות, הורים לחוד ומתבגרים לחוד. ההורים התכנסו לקבוצת דיון בה נידונו דרכי התמודדות שונות עם ההשלכות של מחלת ילדיהם והועלו תכנים הקשורים לשינוי שחל ביחסי הורה ילד עקב המחלה, המשמעות של להיות הורה למתבגר חולה תוך שיתוף בדאגות, חששות והחוויה הרגשית של כל אחד מן ההורים עם ילדו שלו. במקביל, קבוצת המתבגרים עברה פעילות בה הקו המנחה היה יצירת תחושת ביטחון ושיתוף הדדי בנוגע להתמודדות הרגשית עם המחלה והשלכותיה. המתבגרים קיימו דו שיח זה עם זה תוך שיתוף בתכנים הקשורים לשינוי שחל בחייהם בעקבות המחלה, התמודדות עם הטיפול הרפואי, האשפוזים החוזרים והניסיון להמשיך להתמודד עם מסלול החיים הנורמטיבי התואם את גילם כמו: לימודים, קשרים חברתיים, פעילות פנאי ועיסוק עם שאלות עתידויות כדוגמת הגיוס לצבא. השיתוף איפשר העלאה של סוגיות שונות הקשורות להתמודדות עם המחלה והשלכותיה,  תחושת שייכות לצד אוטונומיה ונפרדות.  את המפגש סיימנו בהדלקת נרות חגיגית ובברכות המשתתפים על שיתוף הפעולה בין השרות הפסיכולוגי למרפאה הגסטרואנטרולוגית.

עקב הדרישה לקיום סדנא במתכונת דומה ובמטרה לקדם את הרווחה האישית והגופנית של החולים ובני משפחותיהם אני שותפה בימים אלו בצוות המארגן את הסדנא הבאה אשר תתקיים בחופשת הסוכות הקרובה ותורחב למתן מענה גם לילדים חולי IBD ומשפחותיהם, בנוסף למתבגרים, ותהיה בסימן תמיכה חברתית.

References

Engel, George L. (1977). The need for a new medical model: A challenge for biomedicine. Science 196:129–136.

BaumanL, Gervey R, Siegel K. (1992). Factors associated with cancer patientsparticipating in support groups. Journal of Psychology and Oncology; 10:1-20.
Brydolf M, Segesten K. (1996). Living with ulcerative colitis: experiences of adolescents and young adults. Journal of AdvancedNursing; 23:39-47.
Decker JW. (1999). The effects of inflammatory bowel disease on adolescents. Gastroenterology Nursing;23(2):63-66.
Joachim G. (1998). The birth and dissolution of an inflammatory boweldisease support group: lessons in providing support. GastroenterologyNursing; 10(3):119-124.
Joachim G. (2002). An assessment of social support in people withinflammatory bowel disease. Gastroenterology Nursing; 25(6):246-252.
Slevin ML, Nichols SE, Downer SM, et al. (1996). Emotional support forcancer patients: what do patients really want? British Journal ofCancer;74(8):1275-1279.

Takacs, L.K., and Kollman,C.E.(1994). An inflammatory bowel disease support group for teens and their parents. Gastroenterology Nursing,17(1), 11-13.

Casati, J. & Toner, B. B. (2000). Psychosocial aspects of inflammatory bowel disease. Biomedicine & pharmacotherapy, 54, 388-393.

Sewitch, M. J., Abrhamowicz, M., Bitton, A., Daly, D., Wild, G. E., Cohen, A., Katz, S., Szego, P. L. & Dobkin, P. L. (2001). Psychological distress, social support, and diseaseactivity in patiebts with inflammatory disease. The American Journal ofGastroenterology, 96(5), 1470-1479.

 

 

 

תשלום עבור פניה לטיפול

Nefeshnet Payment
Name:
Email:
alt
| + - | RTL - LTR

All photos credit to ImageBase

Contact Nefeshnet: (972) 050-5629799

Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.